תרופת הפלא

BOYS WILL BE BOYS

אין דרך יותר טובה מזה לתאר את חברי ג'קאס. הרי מה באמת אומר המשפט הזה, בנים תמיד יהיו בנים.. בנים תמיד ישארו בתוכם ילדים קטנים שרוצים לעשות שטויות. בנים ועוד בנים זה תמיד בלאגן.

כל גבר תמיד יכול להיזכר  בשטויות שעשה בילדותו עם חברים. כל אחד תמיד יכול להיזכר בכל מעשי הקונדס שעשה בחייו ותמיד לצחוק מהם. אלו זכרונות שנשארים איתנו לעד ותמיד יהוו נקודת הנאה בחיינו. המיוחד בחברי ג'קאס הוא שהם לא צריכים להיזכר, זה מה שהם עושים למיחייתם.

ג'קאס התחילה כתוכנית ב MTV ושרדה שתי עונות שלמות של גועל נפש בידורי. כן הם מגעילים, דוחים, טיפשים, חולים בראש, ובאותו זמן הם גאונים בצורה שאי אפשר לתאר. כל החברים הללו הם יחידה אחת מלוכדת שפועלת מתוך הנחת יסוד אחת של כאוס טוטאלי. אין שם חוקים, אין שם היררכיה, כל אחד  יכול להיות הנפגע הבא. כל אחד מהם יכול להיפצע קשות ולאף אחד לא איכפת, העיקר שזה יהיה מצחיק. מה שמדהים שזה באמת, אבל באמת מצחיק. ג'קאס מצליחים להוציא מכל הצופים שלהם את הילדותיות, את הצורך להנות. הם נותנים לנו את האפשרות לזרוק את כל הדאגות בצד ולא לחשוב. הם נותנים לנו את האפשרות לזמן קצר פשוט  לשחרר הכול, לשכוח מהיומיום ולצחוק.

הסרט השלישי מגיע אחרי זמן מה שלא שמענו או ראינו את החבורה. הם נראים מבוגרים יותר ( לדעתי רובם מעל 30 ), אבל לשנייה אחת הם לא נראים חלשים יותר. הם כולם מלאי שמחה ואין שנייה אחת בסרט שלא רואים אותנו צוחקים בקולי קולות. אין אפילו מקום אחד בסרט שהחבורה הזו לא נראית כאילו היא פשוט עושה חיים. כל אחד מהחבורה צוחק במשך 90 הדקות של הסרט. מה שכל כך יפה זה שזהו צחוק משוחרר ללא רסן. הציחקוקים של כולנו הם חזקים ורועשים, כל הצחוק בא מהבטן בצורה הכי אמיתית. החבורה הזו רק רוצה להנות מהחיים, ולמזלם הם הצליחו להגיע למקום שהעבודה שלהם היא פשוט לעשות את מה שהם הכי אוהבים. זה מעורר קנאה גדולה אני חייב לומר, הרי כל אחד היה רוצה שבחייו יוכל להתעסק במשהו שגורם לו להנאה כל כך גדולה.

מה שמיוחד בסרט הזה לעומת הסדרה ושאר הסרטים הוא השימוש בתלת מימד. סצנת הפתיחה של הסרט היא מחזה מרהיב של שיגעון טוטאלי עם בימוי מדוייק ומטריף. סצנת הפתיחה, בה אנו מכירים את הדמויות, היא כמו טיול במפעלו של ווילי וונקה תוך כדי שאתה חוטף מכות רצח. אין לי דרך אחרת לתאר אותה. הצבעים קופצים אליך. כדורים, דגים, הפרשות ועוד המון דברים קופצים עליך מן המסך. הכל נעשה בסלו מושיין מדוייק להפליא. זה מדהים, מצד אחד אותה חבורה של אהבלים על המסך פשוט מחטיפים מכות אחד לשני, ומצד שני, אתה מבין כמה מחשבה ודיוק הושקעו בכדי לחבר את הסצנה המופלאה הזו. לאחר הסצנה הזו מגיעים שורה של מעשי קונדס שנמשכים  שעה וחצי, חלקם קורעים מצחוק, חלקם פשוט מגעילים בצורה שאי אפשר לתאר, וחלקם פשוט כיפיים. לבסוף שוב אנו חוזרים לדיוק הבימויי הנפלא הזה בסצנת הסיום, סצנה שמסתיימת בפיצוץ אדיר שמעיף את כל החבורה אחד על השני.

המון זמן לא נכנסתי לסרט ופשוט שיחררתי הכול ככה. ראיתי לאחרונה סרטים שמאוד נהנתי מהם, אפילו ראיתי לאחרונה סרטים מצויינים (כמו הרשת החברתית), אבל המון זמן לא ראיתי סרט שנתן לי את ההזדמנות ככה להשתחרר, לשכוח מהכול ורק לחייך. יותר מזה, זה פשוט סרט שגרם לי לצחוק שעה וחצי בלי הפסקה.

אני לא יכול להמליץ לכולם לראות את ג'קאס כי זה קשה לצפייה, הסרט דוחה ומלא סצנות שקשה לקיבה לעכל. מה שאני יכול לומר לכם,  זה שאם אתם מצליחים להתגבר על הגועל, מחכה לכם שעה חצי של שחרור, שעה וחצי של צחוק בלי הפסקה שזו תרופה יותר טובה מכל דבר בעולם. לפעמים צריך רק לצחוק קצת והכול נראה יותר טוב.