שבוע פורה

השבוע ממש התפנקתי . לא פחות משלושה סרטים ראיתי. התינוק קרב ובא ואני במירוץ להספיק לראות כמה שיותר סרטים לפני הלידה. מתוך השלושה היו שניים שמאד נהנתי מהם,  ועוד אחד שמאוד השתעממתי ממנו.

התחלתי את השבוע עם צפייה  בסרט החדש "באה בקלות", בכיכובה המקסים של אמה סטון ( תיכף נראה אותה בספיידרמן החדש לצד אנדרו גארפילד). סטון מתברגת לאחרונה כאחת השחקניות המפתיעות בהוליווד. היא התברגה לכותרות בעקבות הסרט האולטרה מגניב "זומבילנד". כמובן שלפני זה היא גם שיחקה בסרט הממש מצחיק "סופרבאד", לאחר הסרטים הללו היא שיחקה בכל מיני קומדיות מטופשת למדי "אקסיות לכל הרוחות", ו"בית השפנפנות"), ואז הגיעה לסרטה החדש "באה בקלות". הסרט הוא פשוט מקסים. זהו סרט קטן וחמוד, מצחיק ושנון, בצורה די פשוטה הוא כיף אחד גדול. סטון היא באמת שחקנית מצויינת ומסרט לסרט ( גם במטופשים ) היא מראה יותר ויותר גיוון. היא לא משחקת את אותם תפקידים כל פעם, והתזמון הקומי שלה הוא נהדר. מה שיפה הוא שב"באה בקלות" היא פשוט מתעלה על עצמה במשחק מצויין. אני יכול להגיד בלב שלם שכל סרט עם אמה סטון זה משהו שאני אחכה לו. תענוג לצפות בה. עוד דבר שנורא כיף בסרט הוא צפייה בצמד סטנלי טוצ'י ופטרישה קלרקסן בתפקיד הוריה של סטון. שני השחקנים הללו קורעים בתור הורים די משוחררים , ממש היפים מבוגרים. מאוד מומלץ ללכת לראות את הסרט, מובטחת לכם שעה וחצי של הנאה צרופה.

הסרט השני שראיתי באמצע השבוע היה סרטו החדש של פול האגיס " שלושת הימים הבאים", בכיכובו של ראסל קראו. אישית אני מחבב את הכתיבה של האגיס, אך את הבימוי שלו אני בדרך כלל ממש לא אוהב. אני נמנה עם האנשים שממש לא אהבו את "התרסקות", הסרט של האגיס שגרף אוסקר לסרט הטוב ביותר ממש לא בצדק. האגיס כותב מצויין ( "מיליון דולר בייבי" הדוגמא הטובה ביותר, כתיבה גאונית), אבל תמיד נופל להמון בעיות בבימוי. הסרטים לא מהודקים מספיק, הם נסחבים ללא צורך, ולא מספיק טובים. לסרט הגעתי בלי הרבה ציפיות, את ראסל קראו אני בדרך לא כל כך מחבב ( היה נחמד ולא יותר ב"גלדיאטור", וממש לא היה מלהיב כמו שכולם חושבים "נפלאות התבונה"). יש משהו בקראו שאני פשוט לא אוהב, אף פעם לא נפלתי מהמשחק שלו, הבעות הפנים שלו תמיד נראות לי לא אמינות בעליל. קראו הוא שחקן שפשוט קשה לי להאמין לו. למרות כל זה ראיתי את הטריילר ( שיקרי לחלוטין) ואמרתי לעצמי שקצת אקשן יהיה נחמד. הטריילר מציג לנו סרט מתח אקשן קיצבי לגמרי שנראה מאוד מעניין ( שוב כמו שלמדנו לא להאמין לטריילרים). יומית מהנה רציתי, לצערי לא קיבלתי. הסרט מתחיל ממש טוב, להפתעתי פעם ראשונה שנהנתי מראסל קראו ( משחק טוב מאוד), יש את אליזבת בנקס שאני מאוד אוהב ( זאק ומירי עושים פורנו) שמשחקת גם כן מצויין, ואיך אפשר לשכוח את מורן אטיאס בתפקיד די עלוב ( 6 דקות מסך סך הכול). הבעיה היא שלאחר שעה הסתכלתי על השעון והרגשתי שהזמן לא עובר, ושהבנתי שיש עוד שעה של סרט התחלתי לזוז במקומי ללא סוף. האגיס שוב כותב דיאלוגים טובים מאוד ורעיון בסיסי לסרט שיכל להיות מצוין, אבל הבעיה שלו היא הבימוי הכל כך יבש. במקום ללכת למקומות אפלים יותר ולהתמודד עם השאלות הקשות שהסרט מעלה, הוא בוחר ללכת למקומות של קיטשיות וסתמיות. השאלה הגדולה של הסרט שמדבר על משפחה בה, יום אחד משום מקום, האמא נעצרת על חשד של רצח. עוברות שלוש שנים ובהן הבעל מתכנן איך לפרוץ לכלא ולהוציא את אישתו. השאלה של חפותה של האישה היא הדילמה העיקרית, האם ביצעה את הרצח הנוראי? ואם כן האם זה הדבר הנכון שבעלה יסכן את כל החיים בשביל לשחרר רוצחת. דילמה מעניינת מאוד שמקבלת יחס פשטני ומטופש על ידי האגיס  . טיפול שמגיע למקום שבו כבר לא היה אכפת לי אם האישה אשמה או לא, פשוט רציתי שהסרט יסתיים. הנושא החשוב והעיקרי בסרט נזרק לפח לכבוד אובר דרמתיות, ואקשן ממש לא משכנע. חבל מאוד, במיוחד כי יכול היה פוטנציאל ממש גדול להוציא פה סרט מאוד מעניין. פשוט חבל !!!!!

סיימתי את השבוע עם סרטו החדש של טוד פיליפס "DUE DATE" ( קשה לי מאוד לרשום את השם המטומטם שנתנו לו בישראל – "אל תלחצי אני בדרך"). פיליפס, מאז הסרט הראשון שלו והמצחיק מאוד " רוד טריפ", ממשיך את דרכו ובהתמדה ממשיך ליצור קומדיות מטורפות וקורעות מצחוק. אני מת על פיליפס ועל ההומור שלו. נכון זה הומור דוחה ולפעמים מוגזם, אבל בשורה התחתונה אי אפשר להפסיק לצחוק בסרטים שלו. "מועדון חברים" של פיליפס בכיכובו של וויל פארל ( גאון!!!!!!!) היה אחד הסרטים המצחיקים שראיתי אי פעם. סרט שכל פעם שאני צופה בו אני לא מסוגל להפסיק לצחוק. הגאוניות של פיליפס היא התזמון הקומי. כל בדיחה היא בדיוק, כל מכה היא בשנייה הנכונה וכל שורת מחץ מגיעה תמיד בזמן הנכון. הבן אדם פשוט מאוד יודע להצחיק וזה כישרון מאוד מיוחד. הסרט הלפני האחרון שלו "ברדך לחתונה עוצרים בוגאס", היה הלהיט הגדול ביותר שלו ונחשב לאחד הקומדיות הקופתיות ביותר ( מעל 200 מיליון דולר רק בארצות הברית), ואוטוטו יוצא ההמשך. "DUE DATE" ( סליחה אבל באמת קשה לי עם השם העברי), נעשה על ידי פיליפס די בזריזות, בכדי להספיק להגיע מהר להפקת ההמשך של "בדרך לחתונה 2" . הזריזות הזו ניכרת בסרט החדש, אבל מה שטוב עם פיליפס זה שגם בסרט פחות טוב שלא עדיין צוחקים המון. הסרט בכיכובו של רוברט דאוני ג'וניור ( מלך!!) וזאק גלאפינאקס ( גאון קומי !!!!!!) הוא מלא מלא קטעים מצחיקים מאוד. הקומדיה היא באמת די רדודה וזה בסדר. מהרגע הראשון אנו יודעים למה נכנסנו, סרט טיפשי ומטומטם. אף אחד משהשחקנים לא מתבייש בזה ואפילו לוקחים את התפקיד שלהם בשמחה. נראה שדאוני ג'וניור נהנה מכל רגע שהיה פה על הסט, וגלאפינאקס פשוט נולד לתפקיד החבר הטמבל. שעה חצי שמתוכם כמעט 85 אחוז זה בדיחות. אין הרבה קטעים שקטים וטוב שככה. הזיווג של דאוני ג'וניור וגאלאפינקס ביחד הוא מעולה, כל סצנה שלהם ביחד ( רוב הסרט זה ככה ) היא פשוט תענוג. חשוב לומר שההומור די וולגרי  ( קיא, אוננות ויריקה ישירה לתוך פרצוף של כלב די חמוד) אבל למי שאוהב את זה- חובה ללכת. למי שלא מפריעים לו דברים דוחים וולגרים מובטחת פה שעה וחצי של צחוק.  בשבילי זה בדיוק מה שהייתי צריך לסיים את השבוע.

בקיצור היה שבוע די מהנה. לא מספיק סרטים אבל זה הזמן שעמד לרשותי.