כל הכבוד לכם !!!!

היה לי קשה מאוד השבוע . יותר מידי הכנות לקראת הלידה , ויותר מידי עיסוקים בעבודה , והתוצאה היא שההספק שלי השבוע ירד משלושה סרטים לסרט אחד בודד ( מצב מאוד קשה ). התכנון בתחילת השבוע היה ללכת לראות את "מגה מוח", "כלבת" וכמובן "טרון: מורשת" . לצערי כשלתי, והצלחתי לצפות רק באחד מהם. הסרט שבסופו של דבר ראיתי היה "כלבת", הסרט האימה הישראלי הראשון.

"כלבת" יצא לאקרנים לפני שבועיים, אך השמועות על הסרט רצות כבר מעל לשנה. לפני כמה חודשים ראיתי 'טיזר' שהוציאו הבמאים נבות פפושדו ואהרון קשלס והתרגשתי. הקטע הקצר שהוצא לצפייה היה מהיר, אפקטיבי , וגרם  לי לסקרנות רבה. מאותו רגע ידעתי  שכשהסרט יצא לאקרנים מיד אצפה בו. ככל שעבר הזמן, "כלבת" כיכב עוד ועוד בכותרות. השחקנים התחילו להתראיין ולספר על הצילומים, הבמאים התחילו לענות סופסוף על שאלות בקשר להפקה, והתחיל להתברר שלנו הצופים, עומד להיות מאוד מעניין.

ב- 1 בדצמבר זה קרה, "כלבת" יצא לאקרנים והתחילה נהירה המונית של הקהל לצפות בסרט. בסוף שבוע הראשון ניסיתי להזמין כרטיסים, ובכל הקרנה שרציתי לצפות,  לא היו כרטיסים. ניסיתי לאחר מכן כמה פעמים באמצע השבוע, וכל פעם שוב מלא. בינתיים רק שמעתי מאנשים שצפו בסרט, כמה שהוא לא מוצלח ואפילו די נורא. חברים רבים המליצו לי לוותר על הצפייה, וכמה חברים אפילו יצאו באמצע ההקרנה. הביקורות על הסרט היו ממש חלוקות, חצי מהמבקרים מאוד נהנו, והחצי השני  קטלו אותו ללא סוף.  כל השמועות, ודווקא הלא טובות, גרמו לי עוד יותר לרצות ללכת לצפות בסרט.

ב- 13 בדצמבר סוף סוף הלכתי לצפות ב- "כלבת" ואני חייב לומר שאני מאוד הופתעתי לטובה. אני מבין, לאחר הצפייה, למה אנשים 'סבלו' בסרט ואפילו יצאו באמצע, אבל אני מצאתי בסרט דווקא תיחכום. לדעתי הסרט של פפושדו וקשלס הוא דווקא אחד הסרטים היותר משעשעים שראיתי לאחרונה.

מוזר לקרוא לסרט שאמור להיות סרט אימה משעשע, אבל אין מה לעשות, זו השורה התחתונה. "כלבת" אינו סרט האימה הישראלי הראשון, ורק מהסיבה הפשוטה שהוא כלל לא סרט אימה. אלמנט האימה אינו נמצא בסרט כמעט בשום מקום. דווקא כן בולט בסרט  אלמנט ההומור. שני הבמאים הטירונים הללו מצאו דרך מאוד מיוחדת לגשת לז'אנר האימה. במקום לקחת את כל החוקים היבשים של הז'אנר וליצור סרט אימה קלאסי, מוגשת לנו יצירה שכל כך מודעת לעצמה עד שהיא פשוט צוחקת על עצמה במהלך כל ה- 90 דקות.

מסתמן במהלך כל הצפייה שהבמאים הללו רצו רק להנות. הם כל משתעשעים עם כל אספקט הקשור לז'אנר האימה, שזה מוצג לעינינו בתענוג אחד גדול. הטקסטים שהם כתבו כל כך מגוחכים שאי אפשר שלא לצחוק, המשחק מוגזם בצורה שאי אפשר לתאר , והסצנות בהן יש הרגשה כלשהי של פחד מסתיימות שוב ושוב בפאנץ' הומוריסטי. הכול נראה כמו מסיבה אחת גדולה של צוות ההפקה.

לזכותם של צמד הבמאים צריך לומר שהסרט עצמו מבחינת ויזואלית נראה יפה מאוד. הצילום בסרט מצויין, והשימוש בפוקוס הוא מדהים. ישנם שוטים מדהימים של יציאה וכניסה מפוקוס. הלוקיישן שבחרו הוא נפלא, נראה כי לא יכלו לטעות עם המיקום, היער מצלם בצורה מופלאה. בכלל הבחירה ביער היא נכונה. אין אף סרט שצולם ביער שלא מעביר תחושה של פחד. תמיד ישנה תחושה של לחץ שצופים בסרט שמתרחש ביער. השימוש של האור הטבעי הוא מצויין ומראה כמה הבמאים הללו מוכשרים. כל הסרט מתרחש בשעות הבוקר, מה שנוגד לגמרי את ז'אנר האימה. כל קטעי האימה בסרטים תמיד מתרחשים בחושך, הרי החושך הוא הפחד הגדול ביותר.

דבר נוסף שחשוב לזקוף לזכותם של פפושדו וקשלס הוא הבחירה של דמות הרוצח בסרט. דווקא פה מתגלה הכישרון הגדול שלהם, שהרי אין לנו רוצח אחד ספציפי. הבחירה של הבמאים לא להציג  רוצח אחד ספציפי היא שגורמת לצופה את המשך העניין בסרט.  דווקא פה הם לקחו את הסרט למקום הנכון, הרי שהרוצח  בסרט הוא בעצם הלוקיישן.  ככל שהסרט מתקדם אנו מבינים שבעצם היער עצמו הוא הרוצח האמיתי של הסיפור.

"כלבת" רחוק מלהיות סרט האימה הישראלי הראשון, מה שכן, הוא אכן מתבסס כפריצת דרך וזריקת תקווה לקולנוע הישראלי. כבר שנים רבות הקולנוע הישראלי מתקדם ומצליח יותר ויותר. כמות הסרטים גדלה משנה לשנה, וכמות הצופים גדלה בהתאם. הבעיה היא שהקולנוע הישראלי עד עכשיו תמיד היה מפוחד ואף פעם לא ניסה לצאת מהז'אנרים הקבועים (מצב ביטחוני, דרמות משפחתיות וסרטי בורקס). "כלבת" בא ונותן תקווה שיוצרים ייקחו יוזמה וינסו לפתח בארץ סרטים מכל סוגי הז'אנרים. "כלבת" הוא אבן דרך בקולנוע הישראלי בכך שהוא אומר לכל היוצרים שאפשר וצריך ליצור פה גם סרטים אחרים!!!!

על זה חובה לומר כל הכבוד לנבות פפושדו ואהרון קשלס

כן ירבו כמוכם !!!!!!!!